המוזיקה של היא ההדהוד של המפגש שלי עם המדבר והעוד. 

הנגינה היא החיפוש לפרוט את ההרים והוואדיות, הרגשות והחוויות למנגינות.

לעולם המוסיקה מהמזרח נכנסתי בשערי העוד. כשגעגועים לא מוסברים עלו בכל פעם שקשבתי לרטט המיתרים המהדהד בו. געגועים למה, או לאן או למתי. לא ידוע.

לצד שנים של למידה וחיפוש עלתה ההשראה ואיתה הגיעו לחנים. יצירות שאני מאמין מעבירות את הגעגוע והנדהמות מעולם המוסיקה ועל החלומות שהוא יוצר.

אני חי בדרום. סמוך למדבר אליו אני מתאווה לצאת או להכנס בכל הזדמנות. כאילו שם התשובות. שם הפתרונות. והמדבר הזה מהדהד היטב בין המיתרים והיצירות.

היצירות אינסטרומנטליות. חופשיות ממילים ופרשנויות. לא מחוייבות לאף אחת מהמסורות המוסיקליות של המזרח אך מהדהדת אותן.

הכוונה בהלחנה ליצור את הגעגוע הלא מוסבר, להציג דמויות ולספר סיפור בתנועות מלודיות, שכל מאזין ומאזינה יישלחו למדבר הפנימי שלהם.

 

הצלילים של העוד כמו מפנים את המחשבות ומעמיקים את חווית הנוכחות. לעיתים נדמה שהם נושאים על גביהם מידע שמיועד למקומות מעבר למחשבה.

 

בענווה אודה למורי פרץ אליהו, ניזאר רוחאנה ומיכאיל מארון, על הידע והאהבה למוזיקה שהענקתם לי.